גלילת פיד האינסטגרם של המדען־הכוכב פרופ' דיוויד סינקלייר (196 אלף עוקבים) היא חוויה מתעתעת, כמעט מטרידה. לביולוג מהרווארד יש שיער מלא ששיבה לא זרקה בו, פנים חלקות מקמטים ומבט שובב. בכל התמונות והסרטונים סינקלייר נראה בן 30–35 לכל היותר — גם כשהוא מצולם עם סבתו האהובה ורה ב־1995, וגם בסרטון עדכני מיום כיף שבו אירח את צוות המעבדה שלו בביתו שבקייפ קוד. הוא מצולם שם לבוש מכנסיים קצרים וחולצת טי לבנה, ולרגע נראה כאחד הפוסט־דוקטורנטים מהמעבדה. אלא שביוני האחרון הפיטר־פן הזה חגג את יום הולדתו ה־52. ככל שזה תלוי בו, סינקלייר (Sinclair) יחגוג גם את יום הולדתו ה־132 ואף מעבר לכך, וכך יזכה לראות את המאה ה־22 ולהכיר את ניני־ניניו — שלהם הקדיש את רב המכר שלו, "Lifespan: Why We Age, and Why We Don't Have To", במילים "אני מצפה להכיר אתכם". אם זה מעורר בכם אי־נוחות, כדאי שתתחילו לברר עם עצמכם למה, כי ייתכן מאוד שכבר בסוף המאה הנוכחית יהיו בידי בני אנוש הכלים לנהל, אם לא לרפא, את ה־מחלה, זו שלשיטתו של סינקלייר סרטן ומחלות לב אינן אלא ביטויים שלה: הזדקנות. לטענתו, עד 2050 יהיה בכוחנו להוסיף לחיינו לפחות עשור או שניים.

"ניתן לשלוט בהזדקנות די בקלות, ברגע שיודעים איך", הוא אומר בריאיון בכתב ל"מוסף כלכליסט". "במעבדה שלי בבית הספר לרפואה בהרווארד אנחנו מניעים הזדקנות של עכברים קדימה ואחורה כבר כיום". ואכן, בסרטונים מהמעבדה של סינקלייר ניתן לראות בבירור עכברים זקנים, שבפרוותם זרקה שיבה, רצים שוב כמו עכברים צעירים שכוחם במותניהם לאחר טיפול שנמשך כשבוע בקוקטייל מולקולות NMN, שניתן להם דרך מי השתייה שלהם.

בספרך אתה מכנה את המחקר שלך "תיאוריית המידע של ההזדקנות" ("Information Theory of Aging"). מה זה אומר, במילים פשוטות?

"ההיפותזה שלי היא שהזדקנות (סינקלייר כותב 'Aging' עם A גדולה, כאילו מדובר בשם של מחלה) נגרמת בגלל אובדן מידע. בגוף שלנו יש שני סוגי מידע: הגנום, והרגולטור שלו שנקרא אפיגנום. תחשבי על האפיגנום כקורא קומפקט דיסק, ועל הגנום כעל המוזיקה. במשך השנים חודר 'רעש' למערכת: כשאנחנו מזדקנים מצטברות 'שריטות' על גבי הדיסקים, המוזיקה לא יכולה להתנגן בלי 'קפיצות', והתאים מאבדים את זהותם ואת יכולתם לתפקד. השריטות האלה קורות בגלל נזק לתאים ודנ"א שבור".

ואיך מוחקים את ה"שריטות" האלה?

"המחקר שלנו מראה שניתן לאפס גיל ביולוגי בתאים אנושיים ובתאי בעלי חיים במעבדה, ולשחזר את תפקוד התאים — תהליך שאנחנו מכנים 'תכנות מחדש של האפיגנום'. בדצמבר האחרון פרסמנו מחקר שמראה שניתן לרפא עיוורון בעכברים זקנים על ידי תכנות מחדש של העיניים שלהם לגיל צעיר יותר. כעת אנחנו בוחנים את האפשרות להחזיר אחורה בזמן עוד סוגים של תאים, ואפילו בעל חיים שלם".

מתי יחלו מחקרים קליניים בתכנות מחדש של תאים אנושיים?

"לאחרונה הצלחנו במעבדה להחזיר אחורה בזמן תאי עור ושריר אנושיים, ואפילו מוחות זקנים של עכברים. אבל לשאלתך, בחברת הביוטק Life Biosciences (שבה סינקלייר משמש בצוות המדעי, ר"ד), אנחנו מתקדמים באופן אקטיבי לעבר הניסוי הקליני הראשון שלנו, שיטפל בעיוורון בבני אדם, כבר בשנתיים הקרובות".