קוסמטיקה קונבציונלית

קרמים קונבנציונלים - מה חדש באמת?

אנחנו עוסקים בתחום הקוסמטיקה המקצועית שהיא יותר פעילה ובדרך כלל מתווה את הדרך, אבל תמיד מסתכלים גם על הקוסמטיקה הקונבנציונלית שמובלת על ידי מותגי על. רציתי לשתף אתכן במגמות בהן אני מבחינה במוצרים החדשים שהשיקו לאחרונה חברות כמו שאנל, דיור, לה פרירי, אסטי לאודר, ושיסדו. מוצרים אלה פועלים הרבה על הרגש ומשתמשים לעיתים בשיטות שמפעילות את התת מודע שלנו. המגמה הברורה הינה הצביון הרפואי. אנחנו רואות את זה קודם כל בהצהרות שהחברות טוענות לגבי המוצרים וכמובן בפרסומות, אבל רציתי בהזדמנות הזו להתייחס פחות לקנקן ויותר למה שיש בו.
את הבחינה של התוכן של הקנקן (הבחינה של הקרם עצמו) חילקתי לחמישה היבטים שמאפיינים את הקרם: הצבע, המרקם, התחושה, הריח והמרכיבים. הבחינה שלי מתייחסת בעיקר לאופן שבו המאפיינים הללו מקדמים את הצביון הרפואי של המוצרים.

הצבע
הצבע משתנה. בקרמים אנחנו כבר לא יכולות למצוא את הצבע הלבן לבן ורוב החברות עוזבות גם את אופ-וויט ועוברות לצבע ברור כמו אפרסק או מוקה. כאילו רוצות לסמן - לבן לבן זה נטורל - קרם נטול חומרים פעילים, ולכן ככל שהצבע יהיה יותר רחוק מלבן, כך יש בו להעיד על יותר חומרים פעילים. זה בדרך כלל לא נכון מאחר ורוב החומרים הפעילים הם נטולי צבע או מעט צהבהבים, אבל בתת מודע זה בהחלט עובד. כאמור, פרט למקרים מיוחדים, לחומרים הפעילים אין צבע והם מגיעים בצורה של אבקה לבנה או בתוך תמיסה שקופה/צהבהבה. יוצאים מהכלל הם ויטמינים כמו A, B ו-E וגם נוגדי חמצון מסויימים כמו CoQ10 שלהם צבע צהוב-כתום. אבל במינונים שמוסיפים אותם (המינונים שמותרים בקוסמטיקה) הם משווים לקרם צבע צהבהב עד מעט כתמתם. ישנם חומרים בעלי צבע כהה ממש, אבל הם משמשים באינדיקציות כמו צלוליט, או הבהרה. כפי שאתן מנחשות, אגב, דוקא לקרם הבהרה הצבע המקובל הוא לבן לבן. שוב - בתת מודע זה לא נראה הגיוני שניתן "לנקות" כתמים כהים עם חומר שהוא בעצמו כהה.

המרקם
לכל הקרמים בקטגוריה הזו יש מראה מאוד חלק. הם מאוד מפתים לגעת ולחוש אותם - זו תוצאה של טחינה ארוכה במיקסרים מיוחדים שפועלים בואקום למניעת החדירה של בועיות אוויר. רוב המרכיבים הפעילים לא רגישים לטחינה אינטנסיבית במכשירי הימגון אלה, אולם כיום נכנסים לזירה מרכיבים פעילים בעלי משקל מולקולרי יותר גבוה והם כבר יכולים להפגע בתהליך כזה.

התחושה

גם בתחושה ניתן להבחין במגמות. היא כבר לא קלילה כמו מקצפת עדינה, אלה יותר כבדה וסמיכה. במריחה יש תחושה של חומר יותר צמיג ובקרמים מסויימים כמו הלנה רובנשטיין, הזמן עד ספיגה מלאה (Play Time) ארוך מאוד. זה משאיר רושם של חומרים יותר עשירים, ובהרבה מקרים הסיליקונים נותנים תחושה מאוחרת של משי. שוב אותו רעיון ממש - לעבוד על התת מודע. רוצים לומר בעקיפין - הקרם שלנו הכי רחוק שאפשר ממים, והחומרים הפעילים הרבים שבו משוים לו את התחושה הזו.

הריח

הריחות גם הם משתנים. ראשית יש ירידה בכמות הבישום. ולגבי הריח עצמו - כבר לא בישום קלאסי. יש מעבר ברור לכיוון היותר טבעי. לבישום של הקרמים יש גוון פירותי או גוון של ריחות יער.

המרכיבים
כאן כבר השינויים יותר איטיים. בהרבה מהקרמים ניתן למצוא פרבנים, צבעים סנטטים, ו- PEG. נראה שחברות הענק לא מוכנות עדיין לזרוק פיתוח של עשרות שנות אדם שנעשה עם החומרים האלה, ולעבור לפיתוחים חדשים. בפרט לאור העובדה שהמרכיבים החליפים לא נותנים עדיין מענה כל כך טוב מבחינה המראה, הריח והתחושה - כלומר, הם מסכנים את היכולת של הקרם לפעול על הרגש. אפשר למצוא סימנים של מרכיבים חדשניים כמו פפטידים ויש קרמים שמתהדרים במרכיבים יותר אקזוטיים כמו תאי גזע. בסך הכל, מבחינת המרכיבים הפעילים אין עושר גדול. ברוב הקרמים אפשר לראות מרכיב כוכב אחד - בדרך כלל ממקור צמחי - כמו למשל ורד שמשמש בצורות שונות בפרסטיג' של דיור.

לסיכום
המגמה הבולטת - הקרמים של המותגים הגדולים מקבלים צביון רפואי. החברות הגדולות מתבססות על המניע הרגשי בקניה ומשקיעות לכן מאמצים רבים בפרמטרים כמו ריח, מרקם, צבע ותחושה. וכדי לשוות צביון רפואי הצבעים נעשים יותר ברורים, הריחות יותר טבעיים, והתחושה נעשית יותר עשירה בזמן המריחה. אבל מאותה סיבה ממש (שהקניה מונעת מהרגש ופחות מהשכל) אנחנו לא רואים עדיין תזוזה משמעותית במרכיבים. ברשימות המרכיבים לא ניתן למצא הרבה מרכיבים חדשניים, ולא רואים בינתיים את הסתלקותם של מרכיבים בעייתיים כמו פרבינים, PEG וצבעים סינטטים.


קוסמטיקה קונבציונלית

מעבדות היקארי בפייסבוק
חדשות: מעבדות היקארי בפייסבוק
לפרטים
לכל שאלה, מלאי פרטים ונחזור בהקדם:
אימייל שדה חובה
אימייל לא תקין
שם שדה חובה
טלפון שדה חובה